<h1>מחזור ויטרי סימנים שע"ז—שע"ח</h1>
<h2>דף נה.</h2>
ואם שבת הוא יאמר יקום פורקן תחילה. ואחר כך אשרי. יהללו את שם י"י וגו'. ומחזיר התורות למקומן. ושליח ציבור אומ' לפני התיבה קדיש. עד דאמירן. ועומדין למוסף. ומתפללין אבות וגבורות וקדושת השם. אתה בחרתנו. עד זכר ליציאת מצרים. ואומ' מפני חטאינו. מפני חטאינו וכו'. ותגדל כבודו ותבנה עירך ותחדש את היכלך ותכונן את מקדשך ותכנס גליות ישר' לתוכו. ותמלוך עליהם מהרה בהדרך בשבחך בתפארתך בבית בחירתך. אבינו מלכינו גלה כבוד מלכותך עלינו וכו'. ובחמשה עשר וכו'. והשאינו י"י אלהינו וכו'. רצה ומודים. שים שלום. ולמחר ביום שני מתפללין כמו כן. וכל ימי חול המועד יזכור במוסף שני ימים טובים יחדיו לצאת ידי חובתו של ספק היום. וכן דרכו של אחרון הקורא בתורה. ת'. וסימניך שלא תטעה סדר הקרבנות על פה יקח כלל זה בידו ולא יטעה. דע שבכל ימי חול המועד עד שמיני ספק שביעי. יש בין ימים ופרים ארבעה עשר. ימים רבים. ופרים מתמעטין והולכין. ת'. יום ראשון של חול המועד יאמר. מפי כבודך כאמור. וביום השני וכו'. וג' וביום השלישי וכו'. ומנחתם וכו'. ביום שני של חול המועד יאמר. כאמור. וביום השלישי וכו'. ונ' וביום הרביעי וכו'. ומנחתם וכו'. ביום שלישי של חול המועד יאמר. כאמור. וביום הרביעי וכו'. ונ' וביום החמישי וכו'. ומנחתם כו'. ביום רביעי של חול המועד יאמר. כאמור. וביום החמישי וכו'. ונא' וביום הששי וכו' ומנחתם וכו'. בחמישי לחול המועד הוא הושענא רבא. יאמר. כאמור וביום הששי וכו'. ונ' וביום השביעי וכו'. ומנחתם וכו'. בשמיני עצרת יאמר, את מוסף יום שמיני לחג עצרת הזה נעשה ונקריב לפניך באהבה כמצות רצונך כמו שכתבת עלינו בתורתך על ידי משה עבדך מפי כבודך כאמור, ביום השמיני עצרת תהיה לכם כל מלאכת עבדה לא תעשו. והקרבתם עלה אשה ריח ניחח לי"י פר אחד איל אחד כבשים בני שנה שבעה תמימם. ומנחתם ונסכיהם כמדובר שלשה עשרונים לפר ושני עשרונים לאיל כו'. ותפילתו שלימה תסדיר ברתת ואימה לאל אדיר. ומנהג אבותינו תורה היא לומר קרבנות של יום ויום. ואע"ג דקבעי' [ר"ה ל"ה ע"א] הילכת' כרב חננאל אמ' רב דאמ' כיון שא' ככתו' בתורתך שוב אינו צריך. אין להיפטר לאדם בכך לכתחילה ותדע שהרי בשבתו' וראשי חדשים דמרגלא בפומיא דכולי עלמ' לומ' בתפילה וביום השבת. ובראשי חדשיכם. ש"מ לא הנהיגו קדמונים כרב חננאל אמ' רב אלא בדיעבד. ובני אדם הנמנעים מלומר ולפרש מקראות המוספים ברגלים דבר יום לפי עיניינו בתוך מפני חטאינו. מתוך שאין רגילין ושגורין בפה. כשל שבת וראש חדש מצאו עילה להיפטר כדרב חננאל אמ' רב. ולא כל הימים. ואין שומעין להם. ומיהו במלכיות זכרונות ושופרות לא אמ' רב חננאל אמ' רב. אפי' בדיעבד. שכן הן באים ועולין למיניין. חל להיות יום טוב שני של סוכות במוצאי שבת. דיום טוב ראשון אי איפשר לחול במוצאי שבת. דלא אד"ו ראש השנה וסכות. מתפללין אבות וגבורות וקדושת השם. ומתפלל אתה בחרתנו. וכשמגיע עלינו קראת אומ' ותודיענו. והנה הוא כתוב בתפילת פסח. ואין אומרי' שום סידור שבמוצאי שבתות לחול לאמר ויהי נועם. ולא סדר קדושה. ולא ויתן לך. שאין אומרי' ויהי נועם אלא כשיש בשבת הבאה ששת ימי החול. דכת' ומעשה ידינו כוננהו. ודרשי' באגדת' וי"ו מעשה ידינו. וכן שאר הסדר. ונפטרין והולכין לבתיהם לשלום. ואין נוטלין ידיהם לעולם לא קודם קידוש ולא קודם הבדלה. דיין פירות הוא. [חולין ק"ו ע"א] וכל הנוטל ידיו לפירות הרי זה מגסי הרוח. והוא דהוי נקי כפים. אבל אם נתעסק בשום דבר ליכלוך או שנפנה לגדולים או לקטנים. ודאי צריך לרחוץ בנקיון כפיו ולטהר עצמו קודם שיקדש או שיבדיל.
